הסידן הינו מרכיב מרכזי בעצמות הגוף ובשיניים. 99% מהסידן בגוף מאוכסן בשלד, ולכן שינויים במשק הסידן מצביעים על שינוי במסת העצם ולהיפך.
בנוסף, הסידן הכרחי לתפקוד מערכת העצבים, מערכת השרירים ולמנגנון קרישת הדם, ומשתתף בשמירה על לחץ דם תקין.
בבני אדם מתוך צריכה של כ- 1000 מ"ג סידן ביום כ- 400 מ"ג סידן נספגים. ספיגה פסיבית מתרחשת בעיקר באילאום ובג'ג'ונום (החלקים התחתונים של המעי הדק). ספיגה אקטיבית מתרחשת בתריסריון (חלק שנעקף בניתוחי מעקף קיבה ) ומבוקרת על ידי ויטמין D והורמון הפאראתירואיד (Parathyroid hormone PTH).
מחסור בסידן יכול להתבטא ברמות גבוהות של הורמון הפאראתירואיד. כ- 10% מהמטופלים לאחר ניתוחי תת ספיגה כגון מעקף קיבה או מעקף תריסריון סובלים מחסר בסידן.
סיבות לחסר בסידן:
שינויים אנטומיים במערכת העיכול העוקפים את אזורי הספיגה של סידן.
צואה שומנית הנובעת מחיבור בין הסידן לחומצות השומן – מעכבת זמינות ספיגת סידן
התפתחות של רגישות ללקטוז הגורמת לירידה בצריכת מוצרי חלב התורמים כמות סידן משמעותית.
מחסור חריף של סידן יכול לגרום לתופעות מסכנות חיים. מחסור ארוך טווח בסידן יכול לגרום לירידה בצפיפות העצם ולסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים.
ירידה בצפיפות העצם נצפתה אחרי כל הניתוחים הבריאטריים, ויותר אחרי ניתוחים הכוללים תת ספיגה.
ההמלצה לאור הסיכון לפתח מחסור בסידן וירידה בצפיפות העצם היא, לצרוך בין 1200-1500 מ"ג סידן ביום מהמזון ומתוספת סידן.
בדיקות להערכת משק הסידן לאחר ניתוח:
הערכה תקופתית של רמות PTH בדם, סידן, זרחן, D-25
רמות סידן בשתן: יש לבצע אחת לחצי שנה איסוף שתן לסידן.
מדידות צפיפות עצם (DEXA)- שנתיים לאחר ניתוח.
ההמלצה הינה 600 מ"ג סידן המגיע מתוספי התזונה.
