אנמיה הינו מצב בו יש ירידה ברמות ההמוגלובין בדם או ירידה בכמות כדוריות הדם האדומות הנושאות את ההמוגלובין. 

תהליך העברת החמצן לכל רקמות הגוף מתבצע על ידי ההמוגלובין, שהוא חלבון שנמצא בתאי הדם האדומים. מצב של אנמיה משמעותו אספקה ירודה של חמצן לרקמות הגוף. 

מצב תקין בבדיקות הדם: נשים – המוגלובין 12 ג’/צדיליטר. גברים- המוגלובין 13 גרם/ צדיליטר. 

 כאשר רמת ההמוגלובין יורדת מתחת לסף זה, מדובר באנמיה. 

תסמינים של אנמיה: חיוורון, חולשה, עייפות יתר, אי סבילות במאמץ, דופק מהיר, קוצר נשימה במיוחד במאמץ, לעיתים ישנה סחרחורת או כאבי ראש. אנמיה מאיצה את קצב נשירת השיער. 

אנמיה הוא מצב נפוץ לאחר ניתוח בריאטרי ונגרם מחסר  של אחד מחומרי הגלם ליצירת כדוריות דם. בניהם: ברזל, B12, ח. פולית ונחושת. 

סיבות לאנמיה: 

חומציות מופחתת בקיבה הנגרמת כתוצאה מהניתוח, ושימוש בתרופות לדיכוי חומצה לתקופות קצובות או ממושכות שמפחית הפרשת חומצה הנדרשת לספיגה טובה יותר  
צריכה מופחתת של מזון מוצק בעיקר בשנה הראשונה . 
סבילות נמוכה יותר למזונות כמו בשר אדום או עוף הנחשבים למקורות טובים לברזל  וB12. או הקטנת כמות הירקות החיים. 
הקאות זמניות או ממושכות בחלק מהניתוחים. 
שלשולים המפחיתים ספיגת מזון וספיגת ניוטריינטים בכלל 
שינוי באזורי ספיגה של ברזל, ח.פולית  בניתוחים המאופיינים בתת ספיגה 
אי נטילת תוספים או נטילה לא מספקת של המרכיבים. 

לאיתור האנמיה  יש לבצע בדיקות דם מלאות כולל לברזל, פריטין, טרנספרין, B12, ח. פולית וספירת דם מלאה אחת ל3 חודשים בשנה הראשונה,חוסר היענות לנטילת תוספים כנדרש, מהווה גורם משמעותי לחסרים תזונתיים בכלל, ושל ברזל בפרט. 

ברזל:  

במנותחים בריאטרים מכל הסוגים נמצא שעור של 17-45% לחסר בברזל. (ללא הבדל בין סוגי הניתוחים). 

ההמלצה לתיסוף לאחר הניתוח לצורך מניעת התפתחות חסר בברזל היא מתן 60-45 מ”ג ברזל ביום. ניתן לצרוך כמות זו במולטיויטמין ללא צורך בתיסוף נפרד. 

ח. פולית: 

מחסור בחומצה פולית עשוי להתעורר עקב אי היענות לנטילת מולטי ויטמין, אינטראקציות בין תרופות, תת ספיגה וצריכה תזונתית לקויה . תוספת של חומצה פולית במינון 400 מק”ג ליום צריכה להיות כלולה במולטי ויטמין לאחר הניתוח  וחייבת להינטל ע”י כלל הנשים בגיל הפוריות על מנת להקטין את הסיכון למומים מולדים. 

B12 

ספיגת ויטמין B12 יורדת לאחר ניתוחים בריאטריים עקב שינויים במבנה האטומי וכתוצאה מכך ירידה IF (פאקטור אינטרינסי) החשוב לספיגת B12. 

רק כ-%5%-1 מוויטמין B12 שנצרך נספג במעי הדק ללא תלות ב IF . 

סימפטומים נוירולוגיים כוללים נימול גפיים, חוסר תחושה ועקצוץ בעור, שיבוש בקורדינציה ויציבה, עד כדי שיתוק במקרים חמורים. 

המאגרים בגוף יכולים להספיק לשלוש שנים ועל כן חסר יכול להתגלות רק בשלב מאוחר יותר למניעת היווצרות חסר נדרש תוסף רוטיני פומי של B12 לאחר ניתוחי מעקף קיבה (מלא או מעקף בהשקה אחת) ובמעקף תריסריון. אין הנחייה גורפת למתן B12 למניעה בניתוחי שרוול או טבעת. 

המינון מהומלץ למניעת חסר בויטמין B12 לאחר ניתוחי מעקף קיבה/תרסריון הוא 1000 מק”ג אחת לשבוע או 350-250 מק”ג ליום.  

בשל שינויים בטיב הספיגה לאחר ביצוע הניתוח (ולא רק בגלל קושי בבליעת כדורים כפי שנותנים לחשוב), נדרשת ב-3 חודשים הראשונים צריכה של תוספים ללעיסה או למציצה או בצורת אבקה או נוזל, ולאחר מכן ניתן לעבור לתוספים בבליעה . 

יש להתחיל בנטילת התוספים כבר בימים הראשונים לאחר השחרור מבית החולים .